העמדת פנים מתארת מצב שבו הפנים של אדם משקפות הבעה שלא מתארת את
כוונותיו, תחושותיו ואופיו. היא מתייחסת למצב זמני שבו אדם למשל מחזיק סוד שהוא לא
רוצה לגלות ומעמיד פנים שאינו יודע כלום. זהו "תרגיל" מודע של בחירה
רגעית אשר משרתת מטרה מסוימת, אך מסתבר שהעמדת פנים היא משהו הרבה יותר עמוק, היא
בנויה בשרירי הפנים בצורה שאינה מודעת ובעצם אפשר להיפטר ממנה רק באמצעים תרפוטים
עמוקים שכוללים שינוי בסיסי בתפישת החיים, ויתור על דרכי התגוננות ראשוניות ושחרור
מפחדים עמוקים.
העמדת פנים היא כלי ההישרדות הכי בסיסי, שמתפתח מהרגע שבו אנחנו
מודעים לכך שאנחנו צריכים לשרוד בעולם החברתי. מאחר והפנים שלנו מודעות לעובדה שהן
מדברות עוד לפני שהוצאנו מילה מהפה, והן בעצם מספרות לאחרים עלינו, ומתוך כך אנשים
מפתחים אלינו יחס מסוים.
היפנים מאמינים באיפוק רגשי. איפוק הוא דרך חיים מכובדת ומנומסת. זאת
דרך התקשורת היחידה שנכונה עבורם. הם מאמינים בשמירה מוקפדת על טיהור שמם ולא
רוצים שמישהו ידע על כישלונם, על המחלות והבעיות שלהם. הם שומרים היטב על פרטיותם
ואיש אינו יודע מה קורה מאחורי קירות ביתם. לכן הם מקפידים לשמור על פנים קפואות.
אסור לדעת מה הם חושבים או מרגישים ולכן הם מתאמנים בלא להזיז את פניהם.
לאחרונה למדו היפנים שעל מנת לדבר עם איש מהמערב, הם צריכים לסגל את
דרך התקשורת הראשונה – החיוך. תינוק לומד לתקשר עם העולם דרך חיוך הרבה לפני שהוא
עושה משהו אחר, אבל היפני למד שהחיוך מסגיר רגש ולכן הוא מחק אותו מפניו.
